מילון מונחי קריפטו

מילון מונחים של מסחר בקריפטו בשפה פשוטה — כל המונחים שמופיעים ב-DEGEN.TERMINAL וב-DEGEN ACADEMY: מליקווידציות ופאנדינג ועד אורדר בלוקים, תוחלת ויחס שנאת ההפסד. בחינם, בלי הז'רגון שאף אחד לא טורח להסביר.

נתוני שוק

אלטסיזן (עונת אלטקוינים) — אלטסיזן היא תקופה שבה אלטקוינים, באופן רחב, מתפקדים טוב יותר מביטקוין. מודדים אותה לרוב כנתח המטבעות המובילים שמכים את התשואה של ביטקוין בחלון של, נניח, 30 או 90 יום. אלטסיזנים נוטים לבוא אחרי חוזק של ביטקוין ועלייה בתיאבון לסיכון, ובדרך כלל מתלווים לירידה בדומיננטיות הביטקוין.

דומיננטיות ביטקוין — דומיננטיות ביטקוין היא נתח הביטקוין מתוך שווי השוק הכולל של הקריפטו, באחוזים. דומיננטיות שעולה אומרת שההון מתגלגל לתוך ביטקוין (לרוב בזמני פחד); דומיננטיות שיורדת מסמנת לא פעם 'אלטסיזן' שבו האלטקוינים מתפקדים טוב יותר. זו קריאה מהירה של לאן הכסף זורם בשוק.

חוזים עתידיים מתמשכים (פרפ) — חוזה עתידי מתמשך (פרפ, perp) הוא חוזה נגזר שעוקב אחרי מחיר נכס אבל לעולם לא פג. במקום תאריך פקיעה הוא משתמש בפאנדינג כדי להחזיק את המחיר שלו צמוד לספוט. הפרפים שולטים בנפח המסחר בקריפטו, ושם מתרחשת רוב הפעילות של מינוף, פאנדינג וליקווידציות.

לונג ושורט (long/short) — ללכת לונג זה להמר שהמחיר יעלה; ללכת שורט זה להמר שהמחיר יירד. בנגזרים שורט נפתח על ידי מכירה של חוזה שאתה לא מחזיק וקנייה שלו בחזרה אחר כך. המאזן בין לונגים לשורטים, ואיפה ממוקמים הסטופ-לוסים שלהם, הוא מנוע מרכזי של תנועות מחיר בטווח הקצר.

לונג סקוויז (סחיטת לונגים) — לונג סקוויז הוא צניחה חדה שנגרמת מלונגים ממונפים מדי שעוברים ליקווידציה. כשהמחיר יורד לתוך אשכול של רמות ליקווידציה ללונגים, המכירה הכפויה דוחפת את המחיר נמוך יותר ומפעילה עוד ליקווידציות לונג. זו תמונת המראה של שורט סקוויז, והוא נפוץ אחרי תקופות של מיצוב חמדני וצפוף בצד הלונג.

ליקווידציה (חיסול פוזיציה) — ליקווידציה היא סגירה כפויה של פוזיציה ממונפת כשנגמרת לסוחר המרג'ין: הבורסה סוגרת אותה במחיר השוק אוטומטית. ליקווידציות של לונגים יוצרות מכירה כפויה (שדוחפת את המחיר למטה); ליקווידציות של שורטים יוצרות קנייה כפויה (שדוחפת את המחיר למעלה). כל ליקווידציה מקרבת את המחיר לליקווידציות נוספות, ולכן הן מתגלגלות כמו דומינו — וזו הסיבה שקריפטו יכול לצנוח או לזנק כמה אחוזים תוך דקות.

מדד הפחד והחמדנות — מדד הפחד והחמדנות של הקריפטו הוא מד סנטימנט מ-0 (פחד קיצוני) עד 100 (חמדנות קיצונית), שבנוי מתנודתיות, מומנטום, רשתות חברתיות ועוד נתונים. פחד קיצוני יכול לסמן תחתיות של קפיטולציה וחמדנות קיצונית יכולה לסמן פסגות של אופוריה, ולכן מי שמשחק נגד הקהל מסתכל על הקצוות ולא על האמצע.

מינוף (leverage) — מינוף הוא הון מושאל שמכפיל את גודל הפוזיציה ביחס לכסף של הסוחר עצמו. הוא מגדיל גם את הרווח וגם את ההפסד, ובעיקר — הוא מקצר את המרחק לליקווידציה, כך שעם מינוף גבוה תיקון רגיל יכול למחוק פוזיציה עוד לפני שלרעיון היה זמן לעבוד.

סליפג' (slippage) — סליפג' הוא הפער בין המחיר שציפית לו לבין המחיר שבאמת קיבלת כשהאורדר מתבצע. הוא גדל בשווקים מהירים או דלילים ובאורדרים גדולים, וזו אחת הסיבות שאורדר שוק בזמן תנודתיות יכול להתבצע רחוק מהמחיר האחרון שנרשם.

פאנדינג (funding rate) — פאנדינג הוא תשלום מחזורי בין סוחרי לונג לסוחרי שורט ששומר על מחיר חוזה הפרפ צמוד למחיר הספוט. פאנדינג חיובי אומר שהלונגים משלמים לשורטים (הקהל נוטה ללונג); פאנדינג שלילי אומר שהשורטים משלמים ללונגים. פאנדינג קיצוני מסמן מיצוב צפוף בצד אחד, שלא פעם מקדים סקוויז (סחיטה) לכיוון ההפוך.

פוזיציות פתוחות (OI) — Open interest (OI) הוא המספר הכולל של חוזי הנגזרים הפתוחים כרגע — מדד לכמה כסף יש בשוק. OI שעולה יחד עם המחיר אומר שכסף חדש נכנס והתנועה אמיתית; OI שעולה בזמן שהמחיר יורד אומר ששורטים חדשים נערמים; OI שיורד בדרך כלל אומר שפוזיציות נסגרות והתנועה מתמצה.

שווי שוק (market cap) — שווי שוק הוא המחיר הנוכחי של מטבע כפול ההיצע במחזור — מדד גס לגודל הכולל שלו. הוא משמש לדירוג מטבעות ולהערכה כמה הון צריך כדי להזיז אחד. מחיר נמוך לא אומר 'זול': מטבע עם היצע עצום יכול להחזיק שווי שוק ענק.

שוק הספוט (spot) — שוק הספוט הוא המקום שבו קונים או מוכרים את הנכס עצמו לאספקה מיידית, במחיר הנוכחי, בלי מינוף ובלי פקיעה. הוא מנוגד לנגזרים כמו חוזים מתמשכים. לחץ הקנייה והמכירה בספוט הוא הבסיס להיצע ולביקוש ה'אמיתיים' של מטבע.

שורט סקוויז (סחיטת שורטים) — שורט סקוויז הוא ראלי חד שנגרם משורטים שנאלצים לקנות בחזרה את הפוזיציות שלהם. כשהמחיר עולה לתוך אשכול של ליקווידציות שורט, הקנייה הכפויה הזו דוחפת את המחיר גבוה יותר ומפעילה עוד ליקווידציות שורט במפל. פאנדינג שלילי קיצוני ו-OI גבוה הם הדלק הקלאסי לסקוויז.

שיטה וגרפים

CVD (דלתא נפח מצטברת) — CVD (דלתא נפח מצטברת) עוקב אחרי קנייה אגרסיבית פחות מכירה אגרסיבית, במצטבר לאורך זמן, כדי לחשוף מי באמת שולט. מחיר שעולה בזמן ש-CVD יורד מזהיר מראלי שמוכרים לתוכו בשקט; מחיר שיורד בזמן ש-CVD עולה יכול לסמן צבירה נסתרת — רמז שימושי להיפוך, אבל CVD הוא פרוקסי מצרפי שתלוי בבורסה, אז השתמשו בו עם קונפלואנס. בסחיטה, קפיצה חדה ב-CVD תומכת בתנועה אמיתית.

MACD — MACD (התכנסות/התבדרות של ממוצעים נעים) הוא אינדיקטור מומנטום שבנוי מההפרש בין שני ממוצעים נעים, בתוספת קו איתות והיסטוגרמה. הצלבות והתהפכות ההיסטוגרמה משמשות לאמוד שינויי מומנטום. כמו כל האינדיקטורים הוא מפגר אחרי המחיר ועובד הכי טוב כאישור, לא כאיתות עצמאי.

RSI — RSI (מדד החוזק היחסי) הוא אוסילטור מומנטום מ-0 עד 100 שמודד את המהירות והגודל של שינויי המחיר האחרונים. קריאות מעל 70 מכונות לרוב קניית יתר ומתחת ל-30 מכירת יתר, אבל במגמות חזקות RSI יכול להישאר בקצה הרבה זמן. האיתות השימושי ביותר שלו הוא דיברגנס — כשהמחיר וה-RSI לא מסכימים.

VWAP — VWAP (מחיר ממוצע משוקלל בנפח) הוא המחיר הממוצע לאורך פרק זמן משוקלל לפי נפח, ולכן הוא משקף איפה רוב המסחר באמת התרחש. מוסדיים משתמשים בו כעוגן של ערך הוגן לביצוע, מה שגורם לו לתפקד כמגנט וכתמיכה/התנגדות דינמית. VWAP מעוגן מתחיל מאירוע נבחר, כמו שיא או שפל משמעותי.

אורדר בלוק (order block) — אורדר בלוק הוא הנר האחרון בכיוון ההפוך לפני תנועה אימפולסיבית חזקה — אורדר בלוק שורי הוא נר הירידה האחרון לפני ראלי חד. הוא מסמן את האזור שבו שחקן גדול ככל הנראה ביצע אורדר בגודל משמעותי, ולכן המחיר נוטה להגיב לו שוב כשהוא חוזר. אורדר בלוקים שלא נגעו בהם באזור דיסקאונט נחשבים לאמינים ביותר.

מבנה שוק (market structure) — מבנה שוק הוא רצף השיאים והשפלים המשמעותיים שמגדיר מגמה: שיאים גבוהים יותר ושפלים גבוהים יותר זו מגמת עלייה; שיאים נמוכים יותר ושפלים נמוכים יותר זו מגמת ירידה; בלי רצף ברור זה דשדוש. את המבנה קוראים מנרות סגורים, לא מפתילות, והמבנה של טווח הזמן הגבוה גובר על זה של הנמוך.

נר יפני (candlestick) — נר מסכם את המחיר לאורך פרק זמן באמצעות ארבעה ערכים: פתיחה, גבוה, נמוך וסגירה. הגוף מראה את הטווח מפתיחה לסגירה (מי ניצח בפרק הזמן) והפתילות מראות את הקצוות שנדחו. נר הוא מידע, לא איתות — המשמעות מגיעה מאיפה הוא נוצר, למשל ברמה מפתח.

סחיטת נזילות (liquidity sweep) — סחיטת נזילות היא כשהמחיר חודר רמה ברורה — כמו שיאים או שפלים זהים — כדי להפעיל את הסטופ-לוסים שנערמו שם, ואז מתהפך מהר בחזרה. שחקנים גדולים משתמשים בסטופים האלה כנזילות שהם צריכים כדי לבצע את האורדרים שלהם, ולכן התנועה האמיתית מתחילה לרוב אחרי הסחיטה, לא לפניה. זרימת אורדרים (CVD) עוזרת להבחין בין סחיטה אמיתית לפריצת שווא.

פער ערך הוגן (FVG) — פער ערך הוגן (FVG) הוא חוסר איזון שמשאירה תנועה אלימה, המוגדר כפער בין הגבוה של הנר הראשון לנמוך של הנר השלישי (או להפך). שווקים נוטים לחזור ו'למלא' את הפערים האלה, ולכן FVG שלא מולא יכול לתפקד כמגנט וכאזור תגובה. הוא משתלב בעוצמה עם אורדר בלוק באותה רמה.

פרופיל נפח ו-POC — פרופיל נפח מראה כמה נפח נסחר בכל מחיר במקום לאורך זמן. ה-Point of Control (POC) הוא המחיר עם הנפח הגבוה ביותר — המגנט החזק ביותר בגרף — ואזור הערך (Value Area) מחזיק בערך 70% מהנפח. אזורי נפח נמוך נוטים להיחצות מהר, בעוד שאזורי נפח גבוה מתפקדים כתמיכה והתנגדות חזקות.

פרמיום ודיסקאונט — חלוקת טווח מחיר בנקודת האמצע (50%) מגדירה פרמיום (החצי העליון, 'יקר') ודיסקאונט (החצי התחתון, 'זול'). הטיה ממושמעת נפוצה היא לחפש לונגים רק באזור הדיסקאונט ושורטים רק באזור הפרמיום, ובכך לשפר את יחס הסיכוי-סיכון של הכניסות. האזורים תלויים באיזה טווח אתה מודד.

צבירה לפי וויקוף (Wyckoff) — צבירה לפי וויקוף מתארת איך שחקנים גדולים בונים פוזיציות בשקט בתחתית שוק, ברצף שחוזר על עצמו: שיא מכירות (Selling Climax), ראלי אוטומטי, מבחן משני, Spring אופציונלי (ציד סטופים אחרון מתחת לשפל), נקודת תמיכה אחרונה, ולבסוף סימן לחוזק. זיהוי השלב עוזר לסוחר להבחין בין תחתית אמיתית לעצירה זמנית.

שבירת מבנה (BOS) — שבירת מבנה (BOS) היא כשהמחיר שובר נקודה משמעותית בכיוון המגמה הקיימת, ובכך מאשר המשכיות. במגמת עלייה, שבירת השיא הקודם היא BOS שורי. זה שונה משינוי אופי (ChoCH), שנשבר נגד המגמה ומרמז על היפוך במקום על המשכיות.

שיאים ושפלים זהים (EQH/EQL) — שיאים זהים (EQH) ושפלים זהים (EQL) הם שתי נקודות משמעותיות או יותר כמעט באותו מחיר. מכיוון שהם ברורים, סטופ-לוסים נערמים בדיוק מעבר להם ויוצרים מאגרי נזילות ששחקנים גדולים מכוונים אליהם בסחיטה. אשכול סטופים מעל המחיר יכול להיות דלק לתנועה למעלה; אשכול מתחת — דלק לתנועה למטה.

שינוי אופי (ChoCH) — שינוי אופי (ChoCH) הוא שבירת המבנה הראשונה נגד המגמה השלטת — אזהרה מוקדמת שהמומנטום אולי מתהפך. ChoCH לבדו אינו היפוך מאושר; סוחרים בדרך כלל מחכים לשפל גבוה יותר חדש (או שיא נמוך יותר) ואז לשבירת מבנה בכיוון החדש לפני שהם סומכים עליו.

תמיכה והתנגדות — תמיכה היא אזור מחיר שבו קונים נכנסו שוב ושוב; התנגדות היא אזור שבו מוכרים עשו זאת. אלה אזורים, לא קווים מדויקים, והעוצמה שלהם נובעת ממספר הגורמים הבלתי תלויים שמצביעים עליהם. כשתמיכה נשברת היא לרוב מתהפכת להתנגדות, ולהפך — מה שמכונה היפוך תפקידים.

סיכון וסטטיסטיקה

אחוז הצלחה (win rate) — אחוז הצלחה הוא שיעור העסקאות שנסגרות ברווח. בפני עצמו הוא מטעה: אחוז הצלחה של 70% יכול להפסיד כסף אם המפסידות גדולות, בעוד שאחוז הצלחה של 35% יכול להיות מאוד רווחי עם יחס סיכוי-סיכון גבוה. תמיד תקראו את אחוז ההצלחה יחד עם יחס הסיכוי-סיכון והתוחלת.

גודל פוזיציה (position sizing) — קביעת גודל פוזיציה היא ההחלטה כמה הון — ולכן כמה סיכון — להכניס לעסקה. הכלל הנפוץ ביותר הוא לסכן רק 1–2% מהחשבון בכל עסקה, כך ששום הפסד בודד או רצף הפסדים לא יגרום נזק קבוע. גודל הפוזיציה, ולא הכניסות, הוא מה שלרוב מבדיל בין סוחרים ששורדים לאלה שמפוצצים את החשבון.

דראודאון (drawdown) — דראודאון הוא הירידה מפסגה בשווי החשבון לשפל שאחריה, בדרך כלל באחוזים. ההתאוששות אינה לינארית: דראודאון של 30% מחייב רווח של 42.9% כדי לחזור לנקודת ההתחלה, דראודאון של 50% דורש 100%. שמירה על דראודאון מקסימלי נמוך (לרוב מתחת ל-20%) היא מטרת ליבה של ניהול סיכונים.

טייק-פרופיט (take-profit) — טייק-פרופיט הוא יציאה שנקבעת מראש שסוגרת חלק מהפוזיציה או את כולה ברגע שהמחיר מגיע ליעד. הרבה סוחרים יוצאים בשלבים — לוקחים רווח חלקי ביעד ראשון ומזיזים את הסטופ לנקודת איזון — כדי לנעול רווחים תוך השארת מרחב לתנועה גדולה יותר. החלטה על היעדים לפני הכניסה מוציאה את הרגש מהיציאה.

יחס סורטינו (Sortino) — יחס סורטינו הוא שכלול של יחס שארפ שמעניש רק תנודתיות שלילית, לא עסקאות מנצחות גדולות. לאסטרטגיות מסחר עם תשלומים א-סימטריים ויחס סיכוי-סיכון גבוה הוא לרוב יותר אינפורמטיבי משארפ, כי הוא מתגמל במקום להעניש על רווחים גדולים.

יחס סיכוי-סיכון (R:R) — יחס הסיכוי-סיכון משווה כמה אתה עשוי להרוויח מול כמה אתה מסכן בעסקה. ביחס 1:2 אתה מסכן יחידה אחת כדי להרוויח שתיים. ככל שהיחס גבוה יותר, אחוז ההצלחה שאתה צריך כדי לא להפסיד נמוך יותר — אחוז ההצלחה לאיזון הוא 1 ÷ (1 + R:R), כך שעסקה 1:2 צריכה לנצח רק בכ-33% מהמקרים.

יחס שארפ (Sharpe) — יחס שארפ מודד תשואה ליחידת סיכון כולל (תנודתיות). שארפ גבוה יותר אומר תשואות חלקות ויעילות יותר; מעל 1.0 נחשב בדרך כלל לאיתן. מכיוון שהוא מעניש את כל התנודתיות, כולל זו החיובית, הוא עלול להמעיט בערכן של אסטרטגיות עם עסקאות מנצחות גדולות.

מעריך הרסט (Hurst) — מעריך הרסט הוא מדד סטטיסטי לשאלה אם סדרת מחירים נוטה למגמה או חוזרת לממוצע שלה. ערכים מעל 0.5 מצביעים על התנהגות מגמתית, סביב 0.5 על אקראיות, ומתחת ל-0.5 על חזרה לממוצע. סוחרים משתמשים בו כפילטר כדי להחליט אם טקטיקות של הליכה עם המגמה או נגדה מתאימות למשטר הנוכחי.

סטופ-לוס (stop-loss) — סטופ-לוס הוא יציאה שנקבעת מראש שסוגרת עסקה ברגע שהמחיר מגיע לרמה שבה הרעיון המקורי הופרך — לא אחוז שרירותי. שמים אותו כשפותחים את העסקה ואף פעם לא מזיזים אותו נגד הפוזיציה. הזזה או מחיקה של סטופים היא אחת ההרגלים היקרים ביותר במסחר.

פרופיט פקטור (profit factor) — פרופיט פקטור הוא הרווח הגולמי חלקי ההפסד הגולמי על פני סדרת עסקאות. ערך מעל 1.0 אומר שהאסטרטגיה רווחית נטו, ומעל בערך 1.5 מרמז על יתרון אמיתי ובר-קיימא. זה אחד המספרים הבודדים הפשוטים ביותר לשפוט אם אסטרטגיה באמת עובדת.

קריטריון קלי (Kelly) — קריטריון קלי הוא נוסחה לגודל הפוזיציה שממקסם צמיחה בטווח הארוך בהינתן היתרון שלך ויחס הסיכוי-סיכון. קלי מלא אגרסיבי מדי בפועל, כי טעויות קטנות בהערכת הסתברות הניצחון יכולות להרוס חשבון, ולכן סוחרים משתמשים בחלק ממנו (חצי קלי או פחות) ומגבילים כל עסקה לאחוזים בודדים מההון.

תוחלת (EV) — תוחלת היא הרווח או ההפסד הממוצע של עסקה לאורך הרבה חזרות: EV = הסתברות לנצח × רווח − הסתברות להפסיד × סיכון. אסטרטגיה עם תוחלת חיובית מרוויחה כסף עם הזמן גם אם היא מפסידה בעסקאות בודדות. זה המדד היחיד שקובע רווחיות בטווח הארוך, ולכן אחוז הצלחה נמוך עדיין יכול להיות מאוד רווחי עם יחס סיכוי-סיכון גדול מספיק.

פסיכולוגיית השוק

FOMO — FOMO — הפחד לפספס (Fear Of Missing Out) — הוא הדחף לקפוץ לתוך תנועה שכבר רצה כי לראות אותה הולכת בלעדיך נהיה בלתי נסבל. הוא בדרך כלל מכניס סוחרים קרוב לפסגה, ממש לפני תיקון. תחושת הדחיפות היא בעצמה אנטי-איתות: ככל שעסקה מרגישה דחופה יותר, היא בדרך כלל גרועה יותר.

אפקט הדיספוזיציה — אפקט הדיספוזיציה הוא הנטייה המתועדת היטב למכור פוזיציות מנצחות מוקדם מדי ולהחזיק במפסידות זמן רב מדי. הוא מונע על ידי שנאת הפסד והרצון להרגיש צודק, והוא הופך בשקט אסטרטגיה ניטרלית למפסידה. הפתרון הוא לתת לשוק, לא לרגשות שלך, להחליט על היציאות.

מחזור הרגשות בשוק — מחזור הרגשות בשוק הוא הקשת החוזרת של סנטימנט הקהל שמניע את המחיר: אופטימיות, התרגשות, אופוריה (הפסגה, הסיכון הפיננסי המקסימלי), ואז חרדה, הכחשה, פאניקה וקפיטולציה (התחתית, ההזדמנות המקסימלית), ואחריהן חוסר אמון ותקווה. הכסף החכם נוטה למכור לתוך האופוריה ולקנות בזמן הקפיטולציה.

רפלקסיביות (reflexivity) — רפלקסיביות, מושג של ג'ורג' סורוס, היא לולאת המשוב שבה האמונות של המשתתפים משנות את המציאות עצמה שהם צופים בה — מחירים עולים מושכים קונים, מה שדוחף את המחירים גבוה יותר ומחזק את האמונה. הלולאה נשברת בסופו של דבר כשהנרטיב נגמר מקונים חדשים והמציאות לא מאשרת את הציפיות — לא פעם בצורה אלימה.

שנאת הפסד (loss aversion) — שנאת הפסד היא ההטיה הקוגניטיבית שבה הכאב של הפסד מורגש הרבה יותר חזק מההנאה של רווח שווה ערך — מחקרים מעריכים זאת בערך פי 2.25. במסחר היא גורמת לאנשים להחזיק בפוזיציות מפסידות זמן רב מדי (כדי להימנע מהכאב של מימוש ההפסד) ולסגור מנצחות מוקדם מדי, שזה בדיוק הפוך מהנכון.

תורת הערך (Prospect Theory) — תורת הערך, של כהנמן וטברסקי, מתארת איך אנשים באמת מעריכים החלטות בתנאי סיכון: הפסדים נראים גדולים מרווחים, החלטות מתקבלות ביחס לנקודת ייחוס (כמו מחיר הכניסה שלך), והסתברויות קטנות מקבלות משקל יתר. היא מסבירה הרבה טעויות מסחר, כמו קיצוץ מנצחות והימור כדי להימנע מהפסד ודאי.

שאלות נפוצות